כל מי שעוקב אחריי כבר יודע – הלב שלי פועם בקצב של מיחזור . המחשבה שמה שמישהו אחר רואה כפסולת הוא עבורי התחלה של יצירה חדשה, היא מה שמניע אותי בכל בוקר מול שולחן העבודה. הפעם, החלטתי לקחת חומר גלם שנמצא בכל מקום, בכל קרן רחוב ובכל פח כתום: פחיות שתייה . הן נוצצות, הן צבעוניות, והן עשויות מאלומיניום – חומר גמיש, עמיד ומרהיב. אבל יש איתן בעיה אחת קטנה: הן עגולות. האתגר: איך הופכים פחית מעוגלת למשטח עבודה ישר? אם ניסיתם פעם לגזור פחית ולעבוד איתה, בטח גיליתם שהיא "זוכרת" את הצורה המקורית שלה. היא נוטה להתגלגל חזרה, היא קפיצית, והיא מקשה עלינו ליצור דיוק בקיפולים או בהדבקות. רבים חושבים שצריך מכשירים יקרים, משקולות כבדות או המון סבלנות כדי ליישר את האלומיניום הזה. אז זהו, שלא. הפתרון: לא טלקינזיס, פשוט כיסא! בסרטון האחרון שלי הראיתי איך בשתי שניות, ובלי שום מאמץ פיזי מיוחד, אני הופכת פחית גזורה לדף אלומיניום חלק וישר כמו סרגל. איך עושים את זה? גוזרים את הפחית:  מסירים את החלק העליון והתחתון ויוצרים יריעה אחת. מוצאים "גב" של כיסא:  כמעט כל כיסא עץ או פלסטיק עם משענת ישרה יעבוד כאן. התנועה המנצחת:  אוחזים בשני קצוות יריעת האלומיניום, ומעבירים אותה בתנועת "משיכה" על הפינה של משענת הכיסא (בדיוק כמו שמחליקים סרט מתנה עם מספריים). התוצאה?  הפלא ופלא. המתח של המתכת משתחרר, והפחית הופכת למשטח ישר, נוח לעבודה ומוכן לכל מטרה. למה כדאי לכם לאמץ את חומר הגלם הזה? האלומיניום של הפחיות הוא "חומר גלם מטורף" מכמה סיבות: קיימות:  אתם מונעים מפסולת להגיע להטמנה. נראות:  הצד הפנימי של הפחית נותן מראה כסוף ויוקרתי, והצד החיצוני מביא איתו גרפיקה צבעונית ומודרנית. נגישות:  זה חומר גלם בחינם! "הפחית ישרה ומוכנה לעבודה. עכשיו רק נשאר להחליט מה יוצרים..." מה הלאה? יישור הפחית הוא רק הצעד הראשון. האלומיניום הזה יכול להפוך לתכשיטים, לעציצים מעוצבים, לקישוטים לבית ואפילו לאלמנטים בתוך יצירות מיקס מדיה. רוצים לדעת מה אני הולכת להכין מהפחיות המיושרות שלי?  הצטרפו לקהילה שלי, עקבו אחריי כאן באתר וברשתות החברתיות, ובואו נלמד יחד איך להפוך את העולם לקצת יותר יפה, פחית אחרי פחית.   אהבתם את הטיפ? כתבו לי בתגובות – מה הייתם רוצים שאכין מהפחיות הללו? אני תמיד מחפשת רעיונות חדשים ומפתיעים!   מעדיפים לראות את זה קורה? צפו בסרטון ההדגמה הקצר:

מסע הגיבור הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר בטיפול באמנות, במיוחד בעבודה עם ילדים ובני נוער. הוא מאפשר לילד לספר סיפור על עצמו — מבלי לדבר “על עצמו”. דרך שימוש בדמות גיבור חיצונית, הילד יכול לעבד רגשות, קשיים ותקוות בתוך עולם דמיוני ובטוח. כאשר משלבים את מסע הגיבור עם יצירה מוחשית כמו לגו או אנימציה, התהליך נהיה נגיש, חי ונוגע. כך קורה כשהילד כותב את הסיפור שלו, ואת הופכת אותו לסצנות מעשיות שחיות על השולחן. למה מסע הגיבור כל-כך יעיל בטיפול? .1.  מרחב בטוח להשלכת רגשות הילד מספר על “הגיבור”, אבל בעצם מספר על עצמו. ההשלכה מאפשרת חקירה ללא הצפה. 2..  מיפוי של תהליך פנימי מורכב המסע מחולק לשלבים: קריאה להרפתקה, מכשולים, פחדים, עזרה, גילוי כוח, הצלחה ושיבה. הילד לומד לזהות איפה הוא נמצא בתוך מסע החיים שלו. .3.  יצירת סיפור חיצוני שמארגן את החוויה הרגשית כשסיפור הופך לדמויות, בנייה ותנועה ויזואלית — הוא נהיה “מוחזק”, ברור וניתן לעיבוד. מהדמיון למוחשיות: תרגום הסיפור ללגו ואנימציה כאשר הילד בונה את מסע הגיבור בלגו או יוצר ממנו סרטון, הוא מקבל שליטה מלאה על הנרטיב: הוא מזיז דמויות, מייצר סצנה, מגדיר מי חזק ומי חלש, מי עוזר ומי מפריע. זו דרך עוצמתית להחצין קונפליקט פנימי ולעבד אותו באופן משחקי ובטוח. דוגמה מהקליניקה: מסע הגיבור של שחקן הכדורגל {על בסיס הסרטון שנוצר בטיפול) בסרטון שיצרנו יחד מופיע מסע של ילד שבחר בגיבור מעולם שהוא אוהב ומכיר: שחקן כדורגל צעיר .הבחירה הזו איננה מקרית — כדורגל מגלם תחרות, הצלחה, כישלון, לחץ, מאמץ וחברות.בדיוק כמו בחיים האמיתיים. המסע שהילד הכתיב ואני בניתי יחד איתו בלגו כולל את כל שלבי מסע הגיבור: 🔹 הקריאה להרפתקה – החלום להיות טוב בכדורגל רצון ברור להצליח, להבקיע, להיות “שחקן גדול”.חלום שמכיל תקווה וגם פחד מכישלון. 🔹 המכשולים – החמצות, טעויות ורגעי תסכול הסצנות שהילד בנה משקפות חוויה פנימית של “אני מנסה — ולא מצליח”. 🔹 דמות העזר – השוער שהוא חבר תומך דמות שמרימה, מעודדת ומזכירה שלא מוותרים. דמות סמלית של קשר מיטיב ונתמך. 🔹 האימון וההתמדה – “רק מתאמנים מצליחים” הילד הדגיש בעצמו: הגיבור צריך להתאמן שוב ושוב כדי להשתפר. זוהי תובנה מרכזית במסע הגיבור. 🔹 ההצלחה – חוויית מסוגלות רגע שבו הגיבור מצליח להבקיע — רגע תיקון משמעותי שממחיש כיצד התמדה משנה מציאות. 🔹 החזרה עם מתנה – כוח פנימי וגאווה מסר פנימי שהילד מנסח לעצמו: אפשר להיכשל, להיעזר, להתאמן — ולהצליח. המסגור החברתי: הוספת שקופית פתיחה לסיפור בסיום העבודה על הסרטון, הילד החליט להוסיף שקופית פתיחה עם שם הסרט , זהה לשם הסיפור שהמציא. הבחירה הזו היא בעלת משמעות טיפולית עמוקה: היא ממסגרת את החוויה כסיפור שלם  ולא כאוסף קטעים. היא מציבה את הילד בעמדה של יוצר ובמאי ,  מי שמחזיק את הנרטיב. והיא מעניקה לתהליך תחושה של אירוע חברתי וחווייתי , כמעט כמו הצגת סרט בכיתה או בפני קהל — דבר שמחזק מאוד את תחושת הגאווה והעשייה. כלומר, הילד לא רק יצר סיפור — הוא נתן לו זהות ציבורית , שם, כותרת ופתיח. זהו רגע של בעלות, ערך עצמי ואיסוף החוויה לכדי יצירה שלמה. המשמעות הטיפולית של העבודה הזו ✔ עיבוד כישלון דרך משחק  — הכישלונות הופכים לחלק טבעי מהסיפור. ✔ חוויית שליטה והשפעה  — הילד קובע מה קורה לדמויות. ✔ חקר קשרים תומכים  — החבר־שוער הופך לסמל רגשי חיובי. ✔ בנייה מחדש של מסוגלות  — מהכישלון אל ההצלחה דרך התנסות מוחשית. ✔ מסגור חווייתי  — הוספת שקופית פתיחה מלמדת שהילד רואה את יצירתו כמשמעותית, “ראויה להצגה”. לסיכום עיבוד מסע הגיבור בטיפול באמנות — דרך לגו ואנימציה — מעניק לילד הזדמנות ייחודית להפוך את הסיפור הפנימי שלו לנראה, מוחשי ומאורגן.בסרטון שיצרנו יחד ניתן לראות כיצד דמות של שחקן כדורגל חווה כישלון, נתמכת על ידי חבר, מתאמצת ומתמידה — ולבסוף מצליחה. הוספת שקופית הפתיחה בסיום העבודה מעצימה את חוויית ההצלחה, הבעלות והמשמעות עבור הילד עצמו. והופכות אותו ליוצר סרטים עצמאי

מבוא שנתיים למלחמה בעזה, ומערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מציאות רגשית חדשה וקשה. כתבה שפורסמה בעיתון הארץ  (1.10.25) חשפה כי תלמידים רבים בבתי הספר היסודיים סובלים ממצוקה נפשית מתמשכת, בעוד משרד החינוך מתקשה לספק מענה מספק. התופעה אינה נקודתית – היא נוגעת לעשרות אלפי ילדים, ומשפיעה לא רק על הישגיהם הלימודיים, אלא בעיקר על איכות חייהם, תחושת הביטחון שלהם והיכולת לבנות קשרים חברתיים בריאים. במציאות זו, עולה מחדש השאלה: כיצד אנו כחברה, וכהורים בפרט, יכולים לספק לילדינו מענה רגשי שיאפשר להם להתמודד, לעבד ולצמוח? אחד הכלים המשמעותיים והעמוקים ביותר בשדה הטיפולי הוא טיפול באומנות  – שפה יצירתית ובלתי מאיימת, המאפשרת לילדים לבטא עולמות פנימיים גם כאשר המילים חסרות. כיתה ריקה או מחברת פתוחה וציורים לא ברורים 1. עומק המצוקה – מה קורה לילדים היום? 1.1 סימנים נפשיים וחברתיים ילדים רבים מדווחים על פחדים מוגברים, קשיי שינה, סיוטים חוזרים, עצב מתמשך ואובדן עניין במשחקים. בכיתות ניכרת עלייה בסירוב להגיע לבית הספר, בתגובות רגשיות חריפות, ולעיתים אף בהתנהגויות אלימות. 1.2 הקשר הישיר למלחמה והמציאות הביטחונית אזעקות, שמועות על פיגועים, היעדרויות של הורים במילואים – כל אלו יוצרים קרקע פוריה לחרדה. ילדים שגדלים תחת תחושת חוסר ודאות מתמדת מתקשים להרגיש בטוחים גם במרחב שאמור להיות מוגן – בית הספר. 1.3 השלכות ארוכות טווח מחקרים מראים שמצוקה שלא מטופלת בילדות עלולה להתפתח לבעיות רגשיות מתמשכות בבגרות: חרדה, דיכאון, קושי ביחסים בין-אישיים ואובדן תחושת מסוגלות. 2. הפערים במערכת החינוך הכתבה ב"הארץ" מציינת כי אף שהצורך ברור ובוער – מערכת החינוך מתקשה לספק מענה: מספר הפסיכולוגים והיועצים אינו מספיק, במיוחד בפריפריה. למורים אין הכשרה מספקת בזיהוי מצוקה ובהפניה לטיפול. ימי הלימוד עמוסים וחסרים בהם משאבים לפעילות רגשית מתמשכת. התמיכה שניתנת היא לעיתים נקודתית, קצרה, ואינה מלווה במעקב ארוך טווח. המשמעות היא שילד שחווה חרדה או קושי רגשי משמעותי נשאר פעמים רבות ללא מענה מותאם – ובפועל, הוא "נופל בין הכיסאות". ידיים של ילד שמציירות בצבעים עזים. 3. טיפול באומנות – שפה לרגש כשהמילים לא מספיקות 3.1 למה דווקא אומנות? ילדים צעירים מתקשים לבטא במילים חוויות מורכבות. ציור, פיסול, עבודה עם צבעים וחומרים אחרים מאפשרים להם להוציא את הרגש מחוץ לגוף – להפוך אותו לצורה, לדמות, לקו או לצבע. ברגע שהחוויה החזקה מקבלת ייצוג מוחשי, אפשר להתחיל לדבר עליה ולעבדה. 3.2 איך זה נראה בחדר הטיפולי? חרדה מפני אזעקות  – ילד מצייר בית קטן בתוך חומה גבוהה. דרך הדימוי אפשר לדבר על צורך בביטחון, על מקומות שבהם הוא מרגיש מוגן, ולבנות חוויית שליטה פנימית. קושי חברתי  – ילדה שבודדה בכיתה בוחרת ליצור “דמות חכמה עם כנפיים”. ביצירה היא מבטאת כמיהה לחבר שמגן עליה, והמטפלת עוזרת לה לחשוב איך אפשר לבנות קשרים אמיתיים שמחזקים אותה. סירוב לבית הספר  – ילד יוצר מסלול מבוכים בצבעים כהים. תוך כדי התהליך, כל מכשול מקבל שם – “פחד”, “כעס”, “שעמום”. כך הילד לומד לזהות מה באמת עוצר אותו, ומגלה דרכים חדשות להתמודד. 3.3 יתרונות טיפול באומנות שפה לא מילולית  – מתאימה גם לילדים שלא יודעים להסביר במילים מה הם מרגישים. חוויה משחקית ולא מאיימת  – קל יותר להיפתח ביצירה מאשר בשיחה ישירה. עיבוד רגשי עמוק  – מאפשר לפרק טראומות או חרדות בלי להציף את הילד מחדש. בניית תחושת מסוגלות  – הילד מגלה שהוא יכול ליצור, לשנות, להשפיע – ובכך בונה ביטחון עצמי. 4. שילוב האומנות במענה חברתי וחינוכי טיפול באומנות יכול להשתלב כחלק ממערך התמיכה הרחב יותר לילדים: בבתי ספר – באמצעות סדנאות קבוצתיות או מפגשים עם תרפיסטית באומנות כחלק מהמערכת. בקהילה – במרכזים טיפוליים ובקליניקות פרטיות. בבית – כהמשך לשיח רגשי פתוח בין הורה לילד סביב ציור או יצירה. כאשר ילד מקבל אפשרות לבטא רגשותיו ביצירה, הוא לא רק מתמודד עם המצוקה – הוא גם לומד על עצמו, מגלה את עולמו הפנימי ומפתח חוסן לעתיד. טפל וילד יושבים יחד מול שולחן עם צבעים וחומרים 5. ההזמנה שלנו – אושי סטודיו לטיפול רגשי באומנות באושי סטודיו לטיפול רגשי אנחנו פוגשים מדי יום ילדים שנמצאים בדיוק בצומת הזו: בין חרדה לבית הספר, בין קושי חברתי לתחושת בדידות, בין פחד עמוק לבין הצורך למצוא ביטוי. באמצעות טיפול באומנות – ציור, פיסול, עבודה בחימר או בחומרים מגוונים – אנחנו עוזרים לילד למצוא קול וביטוי, לבנות תחושת ביטחון פנימי ולהחזיר לעצמו יכולת לשחק, ללמוד ולחלום. בסטודיו אנו מציעים: טיפולים אישיים לילדים החווים חרדה, קושי חברתי או סירוב לבית הספר. ליווי רגשי לילדים ממשפחות החוות לחץ מתמשך עקב המצב הביטחוני. סדנאות קבוצתיות לחיזוק חוסן, אמפתיה ותחושת ביחד. המרחב הטיפולי שלנו בטוח, רך ומכיל – מקום שבו ילדך יכול לשחרר, ליצור, ולגלות כוחות חדשים בתוכו. סיכום מצוקתם של ילדי בתי הספר היסודיים בישראל אינה נעלמת מעצמה. היא דורשת מאיתנו, כחברה וכקהילה, לעצור, להתבונן, ולהציע מענים אמיתיים. משרד החינוך לבדו אינו יכול לשאת בנטל – נדרשת גם התגייסות של הורים, אנשי טיפול, וקהילות. טיפול באומנות הוא אחד הכלים היעילים והעמוקים ביותר לעיבוד חוויות רגשיות בילדות, במיוחד בזמנים של חוסר יציבות וביטחון. באושי סטודיו אנחנו מזמינים אתכם לשיחה ראשונית וביחד נבין מה הילד/ה שלכם צרכים 📞 מוזמנים ליצור קשר ולתאם פגישה – כי כל ילד ראוי למרחב בטוח שבו הרגש שלו יכול לקבל מקום. אושי - סטודיו לטיפול רגשי 052-3282234 או במייל yamitartt@gmail.com נשמח לעזור ימית אושינסקי מטפלת באומנות ומדריכת הורים

כל חדר טיפול שאני עובדת בו – בין אם במערכת הציבורית ובין אם בקליניקה הפרטית – אני תמיד דואגת שיהיה בו ארגז חול. מבחינתי, חדר טיפול בלי ארגז חול הוא חדר חסר. זה המקום שבו מתרחש הקסם – מרחב שבו אפשר לראות, לגעת ולעבד אין-סוף של רגשות ותכנים. בין גרגרי החול הקטנים נוצר עולם שלם — כזה שמאפשר לנפש לדבר בשפתה.ארגז החול איננו רק משחק; הוא מרחב טיפולי בטוח שבו רגשות, חוויות וזיכרונות מקבלים צורה מוחשית. דרך הדמויות, המבנים והנופים שנוצרים בחול, המטופל מבטא את עולמו הפנימי ומעבד חוויות באופן יצירתי ולא-מילולי.בטיפול באמנות ובמשחק, הארגז הופך למראה רגישה של הנפש — מקום שבו אפשר לבנות, להרוס, לשנות ולגלות מחדש את הכוחות הפנימיים. מתוך האהבה הגדולה שלי לכלי העדין והעמוק הזה, בחרתי ליצור מדריך קצר לכל מי שעדיין חושש, מתלבט, או פשוט לא מכיר את הקסם שבגרגרי החול.אז הנה הוא לפניכם – מדריך חם ופרקטי, שנכתב בדיוק מתוך השטח, תוך כדי שאני עצמי יושבת בעוד רגע של יצירה, בעולם הקטן והמרפא שנוצר בארגז החול ילד משחק בארגז החול במהלך טיפול באומנות מדריך פרקטי קצר למטפלים – עבודה טיפולית עם ארגז חול 1.יצירת מרחב בטוח ומוגן מקמו את הארגז בגובה נוח,  רצוי עם גישה מכל צד. הציעו תחושת בחירה וחופש: “אתה יכול לבחור במה לשחק או איך לסדר את החול”. שדרו קבלה מלאה – אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לשחק. 2. שימוש בחומרים ואובייקטים שלבו מגוון דמויות: בני אדם, חיות, כלי רכב, אלמנטים טבעיים, סמלים רוחניים וחפצים יומיומיים ועוד. הוסיפו אפשרויות של מים, אבנים, צמחים קטנים וחפצי טבע  – הם מעוררים תחושת חיים וחיבור רגשי. שמרו על סדר ותחזוקה סביב ארגז החול  – סביבה מטופחת תורמת לתחושת ביטחון וערך. 3. תפקיד המטפל הימנעו מפרשנות מידית; הקשיבו לסיפור שהחול מספר. שימו לב לדפוסים: חזרתיות, בחירות חפצים ודמיות, יחסים בין דמויות, מיקום בגבולות הארגז. אפשרו תיעוד (צילום/תיאור מילולי) בסיום, לשם מעקב ושיקוף בתהליך. 4 . תהליך העיבוד הרגשי בסיום המשחק, שאלו שאלות פתוחות (“איך הרגשת כשבנית את זה?” “מה היית רוצה שיקרה עכשיו?”). עודדו התבוננות מבלי לדרוש הסבר – לעיתים התמונה מדברת בפני עצמה. בטיפולים מתמשכים, השוו סצנות מחול קודמות כדי לזהות אם מתרחש  שינוי והתפתחות. 5. גבולות ואתיקה שמרו על פרטיות מלאה ועל רשות המטופל לפני צילום היצירה. אם נוצרו תכנים טראומטיים – עצרו, החזירו את המטופל לקרקע (grounding), וחזרו בהדרגה לעבודה. אל תשכחו:  ארגז החול איננו כלי דיאגנוסטי, אלא מרחב של ביטוי, דימוי ומשמעות — מרחב שבו בא לידי ביטוי עולמו הפנימי של המטופל. ידיים של ילד קטן משחקות בארגז החול ו מעל הכול – זכרו להיות קשובים ורגישים לתהליך. ארגז החול הוא לא “רק ארגז”, אלא עולם שלם, מלא בסיפור, דמיון וקסם. שלכם ימית אושינסקי - מטפלת באומנות ומדריכת הורים

פעילות פשוטה שיכולה לשנות את חייהם של המתבגרים שלכם בעידן שבו מסכים וזמן מסך שולטים, הורים ומחנכים מחפשים דרכים יצירתיות להעניק לילדים ולנוער כלים לפיתוח, רוגע ויצירה. אחת הפעילויות העתיקות והמפתיעות ביותר שחוזרות לאופנה היא הסריגה. הסריגה היא לא רק תחביב סבתאי, אלא כלי רב עוצמה שיכול לשפר מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות ורגשיות. ריכזתי עבורכם 5 סיבות עיקריות, המבוססות על מחקרים ועדויות, למה כדאי לכם להתחיל ללמד את הילדים שלכם להחזיק מסרגות כבר היום  או אפילו יותר פשוט לסרוג על האצבעות. ילד סורג על האצבעות . 1.  מפחית מתח, חרדה ומחזיר את הרוגע החיים המודרניים מציפים ילדים ונוער בלחצים לימודיים וחברתיים. סריגה היא דרך מוכחת להפעיל את "מערכת ההרגעה הטבעית" של הגוף. הפעולה החוזרת והקצבית של המסרגות משמשת כמדיטציה פעילה. מחקרים מצביעים על כך שפעילויות מסוג זה יכולות להאט את קצב הלב ואף להוריד את לחץ הדם – בדיוק כמו יוגה או מיינדפולנס. למעשה, עבור בני נוער הסובלים מחרדה או קשיי ריכוז, הסריגה מציעה מוצא בטוח ויצירתי לשחרור אנרגיה עצבנית והתמקדות במשימה מוחשית. .2.  מחזק מוטוריקה עדינה ותיאום עין-יד תהליך הסריגה דורש דיוק וקואורדינציה גבוהים. הילד נדרש ללפף חוטים, להכניס את המחט בדיוק ללולאה הנכונה ולשלוט במתח החוט. אימון חוזר זה של שרירי כף היד והאצבעות מחזק את המוטוריקה העדינה, שהיא קריטית לכתיבה, שימוש בכלים שונים ומיומנויות יומיומיות. ככל שהילדים מתרגלים יותר, כך משתפר התיאום העצבי בין העיניים לידיים, מה שתורם להם גם בתחומים אחרים כמו נגינה, ספורט ואומנויות פלסטיות. 3. . מפתח חשיבה מתמטית ופתרון בעיות אולי זה נשמע מפתיע, אבל סריגה היא תרגול מתמטי לכל דבר. כל פרויקט סריגה הוא למעשה דפוס לוגי. הילד נדרש: לספור  לולאות ושורות. לחשב  איך להקטין או להגדיל מספר תפרים. להבין פרופורציות  (כמה חוט נחוץ לאורך מסוים). לפתור בעיות  כאשר דוגמה משתבשת או כשצריך לתקן טעות. הבנת דפוסים, סדרות ופרופורציות מחזקת את הבסיס המתמטי של הילד ומסייעת לו לראות את הקשר בין מושגים מופשטים (מספרים) לתוצאות פיזיות (הבגד המוגמר).  .4. משפר ריכוז, קשב וסבלנות בעידן של סיפוק מיידי, סריגה מלמדת את אחד השיעורים החשובים ביותר: סבלנות והתמדה. פרויקט סריגה לא מסתיים בדקה, הוא דורש מחויבות, התמדה לאורך זמן, והיכולת לשמור על קשב ממוקד. ההתמקדות בדפוסים ובמספרים מחייבת את המוח לעבד מידע באופן ליניארי וממוקד, ובכך מאמנת את שריר הריכוז. ילדים ונוער המתרגלים סריגה מפתחים בהדרגה טווח קשב ארוך יותר, שיעזור להם מאוד בלימודים ובעבודה עתידית. 5. מגביר תחושת מסוגלות עצמית וגאווה אישית אין דבר משתווה לתחושת הסיפוק שבהשלמת פרויקט סריגה. הילד יכול להצביע על כובע, צעיף או שמיכה ולומר: "אני הכנתי את זה, במו ידי". יצירת משהו מכלום, רק מחוט ושתי מסרגות, היא הוכחה מוחשית ליכולת, חריצות ויצירתיות. תחושת המסוגלות הזו, המגיעה מהוכחה עצמית להשגת מטרה מורכבת, בונה את הביטחון העצמי באופן משמעותי. מתבגרים יכולים גם לסרוג פריטים כמתנות, מה שמעצים את הקשרים החברתיים שלהם ומוסיף ממד של נתינה ומשמעות. מוצר מוגמר של סריגה על ידה של ילדה סריגה ככלי טיפולי וחינוכי מטפלים, יועצים ואנשי חינוך יקרים:  אם זיהיתם את הפוטנציאל העצום של הסריגה ככלי להפחתת חרדה, שיפור קשב ובניית ביטחון עצמי אצל מטופלים ותלמידים – אתם מוזמנים לרכוש את המיומנות הזו בעצמכם! אנו מזמינים אתכם להצטרף ל סדנת סריגה על האצבעות שלנו . בסדנה תלמדו בעצמכם כמה פשוטה, קלה ומהנה יכולה להיות הסריגה, וכך תוכלו להעביר אותה הלאה בביטחון ובמקצועיות למטופלים שלכם. זה הזמן לרכוש ארגז כלים נוסף שמשלב יצירה, מיינדפולנס וצמיחה. לסיכום: סריגה היא הרבה יותר מפעילות פנאי; היא השקעה בעתידו הרגשי, המוטורי והקוגניטיבי של הילד. אז למה אתם מחכים? קנו חוטים, הצטיידו במסרגות, ובואו לסרוג את העתיד ביחד! מחכה לכם בסדנה הקרובה - ימית אושינסקי - מטפלת ריגשי באומנות

זה כבר זמן רב שאנחנו חיים בתוך מציאות מטלטלת. מלחמה שנמשכת, חוסר יציבות פוליטית, אי־ודאות כלכלית — ויחד איתם עומס רגשי יומיומי. כל אלו יוצרים מצב של דחק מתמשך , כזה שלא מאפשר לגוף ולנפש לחזור לאיזון בסיסי. במצב כזה אנחנו — מטפלים, הורים וילדים — מוצאים את עצמנו מתמודדים עם קושי בוויסות, התפרצויות מהירות יותר, רגישות גבוהה, חוסר סבלנות, עייפות, ולעיתים גם תחושת קיפאון או ניתוק. אלה אינן “תגובות מוגזמות” — אלא סימנים טבעיים לכך שחלון הסיבולת שלנו מצטמצם. במאמר זה אני מזמינה אתכם להבין מהו חלון הסיבולת, כיצד הוא נפגע במצבי דחק ממושכים, וכיצד אמנות ויצירה יכולות לשמש כלי משמעותי להרחיב אותו מחדש — עבורנו, עבור הילדים, ועבור המשפחה כולה. מהו חלון הסיבולת? (Window of Tolerance) המונח “חלון הסיבולת”, שטבע הפסיכיאטר והחוקר ד"ר דן סיגל, מתאר טווח שבו מערכת העצבים שלנו מסוגלת לתפקד באופן מיטבי.בתוך הטווח הזה אנחנו יכולים: לחשוב בצורה ברורה לתקשר להיות גמישים להרגיש רגשות מבלי להציף להישאר במודעות ובנוכחות זהו בעצם מצב שבו אנחנו מסוגלים להחזיק גם את הטוב וגם את הקושי , מבלי להתפרק. ומה קורה כשהחלון מצטמצם? במצבי דחק מתמשכים — כמו אלה שאנחנו חיים בהם — מערכת העצבים פועלת בעומס יתר.רמות גבוהות וארוכות של מתח (קורטיזול, אדנלין) מצמצמות את הטווח הזה ומעבירות אותנו לשני קטבים: היפראקטיבציה (עוררות יתר): • הצפה רגשית • דריכות־יתר • חרדה • בכי פתאומי • קושי להירגע היפואקטיבציה (עוררות חסר): • תחושת קיפאון • עייפות כבדה • ניתוק • חוסר מוטיבציה   תיאור גרפי של חלון הסיבולת מול רמת העוררות ילדים מגיבים לכך במשחק אגרסיבי, בבלבול, בהיצמדות יתר או בהתפרקויות; מבוגרים מגיבים ברגישות גבוהה, ירידה בסבלנות, התעייפות מהירה או קשיי ריכוז. וזה אנושי . זה נורמלי  בתקופה כזו וזה בדיוק המקום שבו האמנות יכולה להיכנס — כגשר שמחזיר אותנו חזרה אל תוך הטווח. איך אמנות מרחיבה את חלון הסיבולת? .1 החומר יוצר ויסות גופני־חושי מערכת העצבים מגיבה קודם כל למגע, טקסטורה, התנגדות ומשקל לכן: חימר מווסת עוררות יתר דרך תנועות לישה ודחיסה צבעים מזמינים ביטוי רגשי ללא מילים חול וחומרים טבעיים מחזירים לקרקע קולאז' מאפשר ארגון מחדש של חוויה מפוזרת הגוף מתחיל להרגיע את עצמו דרך החוויה החושית — והחלון נפתח קצת יותר. 2 .  תהליך יצירתי מייצר תחושת שליטה פנימית כשאדם יוצר הוא מחליט: כמה, איך, באיזה צבע, באיזה קצב. בתקופה שבה "החוץ" אינו צפוי — השליטה הפנימית הקטנה הזו מחזירה יציבות.זהו טיפול עמוק במנגנוני התקווה. 3. יצירה מעודדת תנועה בין עוררות להרפיה בתהליך יצירתי מתרחש מעבר טבעי: פריקה      התנסות       מיקוד       שקט זהו רצף שמסייע למערכת העצבים ללמוד מחדש לדלג בין מצבים שונים בצורה גמישה ובריאה. 4. התהליך מתקיים בתוך קשר — וזה קריטי אמנות בחדר טיפולי אינה רק חוויה אישית — היא חוויה דיאדית.הנוכחות של מטפל/ת מכוונת, משקפת ומחזיקה מאפשרת למערכת העצבים של המטופל ללמוד: “אני לא לבד בזה. מותר לי להרגיש. ויש מי שמכיל.” זו אחת הדרכים היעילות ביותר להרחבת חלון הסיבולת לאורך זמן . כיצד זה נראה בפועל? כמה דוגמאות מהשטח ילד שמתקשה לישון בגלל אזעקות חוזר לנשום כשהוא דוחס חימר חזק־חזק ואז מרכך אותו. אמא שמרגישה מותשת מוצאת רגע של שקט בציור חופשי ללא מטרה. מטפלת שחווה עומס ריגשי מהקליניקה יוצרת לעצמה "קולאז' נשימה" שמארגן את התחושות. מתבגרת שמרגישה מוצפת במחשבות בונה דמות קטנה מחימר — ומגלה שיש לה מה להגיד בלי מילים. תרגילים שניתן לבצע בבית ציור מחזורי “התחלה–אמצע–סיום” מייצר תחושת מסגרת ומחזיר שליטה. חימר: מפריקה להתכנסות עוזר לעבור בין עוררות לשקט. קולאז' תחושות מארגן רגשות ומחשבות במרחב חיצוני בטוח. יצירה משפחתית משותפת מגבירה ויסות הדדי ומחזקת קשר. ולסיום: הזמנה למרחב שמאפשר לנשמה לנשום בזמנים כאלה, מקום בטוח ליצירה הוא לא מותרות — הוא הכרח. כאן ב סטודיו אושי , אני מקפידה ליצור מרחב שהוא: רך בטוח יציב מאפשר מחזיק ובעיקר — מקום שבו אתם יכולים רגע להיות , לנשום ולתת לנשמה מנוחה. בסטודיו פועלות סדנאות מותאמות לילדים, הורים, משפחות ומטפלים — כולן משלבות תהליך יצירתי עמוק עם ויסות, משחק, נוכחות וחיבור. אם משהו במאמר הזה נגע בך, אם את/ה מרגישים שהנפש מבקשת רגע של יצירה —אני מזמינה אתכם להצטרף לסדנאות שלנו ולהעניק לעצמכם מקום בטוח להרחיב מחדש את חלון הסיבולת. סטודיו אושי — להרגיש, ליצור, לצמוח ולצחוק

היומן הויזואלי, או יומן אמנות, הוא כלי רב עוצמה המשלב יצירתיות וטיפול. הוא מהווה מרחב בטוח ומזמין עבור אנשים מכל הגילאים והרקעים, המאפשר להם לבטא את עצמם באופן ויזואלי, ללא צורך במילים. באמצעות ציור, שרבוט, קולאז', כתיבה וטכניקות אמנותיות נוספות, ניתן לחקור את עולמם הפנימי, להבין את רגשותיהם, ולעבד חוויות. מהו יומן ויזואלי? יומן ויזואלי הוא למעשה מחברת או ספר שמשמש כקנבס אישי. הוא אינו כפוף לכללים או ציפיות, והמטרה העיקרית בו היא תהליך היצירה עצמו ולא התוצר הסופי. בתוך דפי היומן, ניתן לתעד רגשות, מחשבות, חלומות, זיכרונות, ואירועים משמעותיים. אין דרך נכונה או לא נכונה ליצור יומן ויזואלי, והכל תלוי בדמיון ובצרכים האישיים של כל אחד. דוגמה לעבודה התוך יומן ויזואלי היתרונות של היומן הויזואלי בטיפול באמנות: גישה אל הלא מודע:  היצירה האמנותית מאפשרת גישה אל חלקים עמוקים בנפש, שלא תמיד ניתנים לבטוי במילים. ביטוי רגשי:  היומן הוא מרחב בטוח שבו ניתן לשחרר רגשות קשים כמו כעס, עצב, פחד, ובמקביל לחוות רגשות חיוביים כמו שמחה, אהבה והערכה עצמית. העלאת המודעות העצמית:  באמצעות התבוננות ביצירות, ניתן להבין טוב יותר את עצמנו, את צרכנו, ואת הדרך שבה אנו מתמודדים עם אתגרים. תהליך ריפוי:  היצירה האמנותית יכולה לסייע בתהליך הריפוי מאירועים טראומטיים, מחלות, ואובדן. חיזוק הביטחון העצמי:  היומן מאפשר להתנסות בחומרים, בטכניקות, ובסגנונות שונים, ובכך לחזק את תחושת המסוגלות העצמית והיצירתיות. כיצד להשתמש ביומן הויזואלי? בחירת חומרים:  בחרו בחומרים שאתם אוהבים לעבוד איתם, כגון עפרונות צבעוניים, צבעי מים, קולאז', או כל חומר אחר שמושך אתכם. יצירת אווירה:  מצאו מקום שקט ונעים לעבוד בו, והקיפו את עצמכם בחפצים שמשמחים אתכם. התחלה ללא ציפיות:  אל תנסו ליצור יצירת מופת. פשוט התחילו לצייר, לשרבט, או לכתוב מה שעולה בראשכם. התבוננות והתבוננות עצמית:  לאחר שסיימתם ליצור, התבוננו ביצירות שלכם ושערו על משמעותן. מה הן מספרות עליכם? שיתוף (אופציונלי):  אם אתם מרגישים בנוח, תוכלו לשתף את היומן שלכם עם מטפל באמנות, חבר קרוב, או בן משפחה. דוגמה ליצירה ביומן ויזואלי למי מתאים היומן הויזואלי? היומן הויזואלי מתאים לכל אדם המעוניין לחקור את עולמו הפנימי, לשפר את רווחתו הנפשית, או פשוט להנות מהיצירה האמנותית. הוא יכול להיות כלי יעיל לטיפול במגוון רחב של קשיים, כגון: חרדה ודיכאון טראומה קשיים ביחסים בעיות בהערכה עצמית קושי בהתמודדות עם שינויים לסיכום: היומן הויזואלי הוא כלי רב עוצמה המאפשר לנו להתחבר לעצמנו בצורה עמוקה יותר. הוא מזמין אותנו לחקור את עולמם הפנימי, לבטא את רגשותינו, ולגלות את היצירתיות הטמונה בנו. אם אתם מחפשים דרך חדשה להתמודד עם אתגרים, לשפר את רווחתכם הנפשית, או פשוט להנות מהיצירה האמנותית, היומן הויזואלי עשוי להיות הכלי המושלם עבורכם. אני בעצמי משתמש בוא כל הזמן לדוגמאות של שימוש ניתן לראות בעמוד האינסטגרם שלי ובסרטון המצורף https://www.instagram.com/yamitartt/ בהצלחה רבה. ימית

יש משהו קסום ברגע שבו דימוי שאני משרטט בעיפרון על דף, הופך לחותמת חיה שניתן להטביע שוב ושוב. אני אוהבת את התחושה הזו של "מכונת דפוס קטנה" שנמצאת אצלי בידיים, וכל פעם יוצרת מחדש. בפעם הראשונה שניסיתי – האמת שהתרגשתי. החזקתי מחק פשוט, עיפרון, ומערכת סכיני גילוף ללינוליאום. לא הייתי בטוחה מה יצא, אבל מהר מאוד גיליתי שזה לא רק תהליך יצירה, אלא גם תהליך מרגיע, מדיטטיבי כמעט. כלי גילוף חותמת ממחק והדפסה של חותמת מה צריך? מחקים גדולים  – כאלה שאפשר לגלף בהם. עיפרון ונייר  – לציור הציור והעברתו למחק סט סכיני גילוף ללינוליאום  – הן לא מפחידות ברגע שמתרגלים, וכל אחת מהן נותנת קו אחר. דיו/פד הטבעה  ודף – להדפסה בסיום. איך מתחילים? שרטוט  – אני מתחילה מציור קטן על דף, משהו פשוט וברור (השמש והענן , עיפרון או כל צורה פשוטה אחרת להתחלה) . העברה למחק  – אני מסמנת את גבולות המחק על הנייר ואז אני מציירת בעזרת עיפרון רך את הציור שלי ואז אני מצמידה את הנייר למחק ומשפשפת עד שהדימוי עובר. גילוף  – כאן נכנסת העבודה האיטית והמרגיעה. אני בוחרת סכין מתאימה ומתחילה להוציא את החלקים שלא אמורים להתדפיס. תמיד כדאי לזכור: מה שנשאר מוגבה – ייצא בהדפסה. ניסיון ראשון  – רגע האמת! טובלים את החותמת בדיו ולוחצים על הדף. לפעמים זה יוצא מושלם, לפעמים פחות – וזה חלק מהיופי. נייר סרטוט , חותמת , מחק וכרית דיו להחתמה החוויה האישית שלי הדפסי הניסיון הראשונים שלי לא היו "מושלמים". חלקם יצאו עם מרקמים לא צפויים, חלקם עם קווים שלא נחתכו עד הסוף. אבל דווקא שם התאהבתי – כי כל הדפס שונה, כל טביעה היא ייחודית, כמעט כמו כתב יד. היום כשאני מטביעה חותמות שיצרתי, אני מרגישה שאני משאירה חותם אישי אמיתי – לא רק טכנית, אלא גם רגשית. למה זה כדאי? זה כלי יצירתי זמין ופשוט. מאפשר להעניק אופי אישי לגלויות, מחברות, אריזות או אפילו יצירות אמנות גדולות יותר. ובעיקר – זה זמן איכות עם עצמי, שבו אני נותנת לקצב הידיים ולנשימה להוביל. החותמות שלי אולי התחילו ממחק פשוט, אבל בשבילי הן הפכו לגשר קטן בין הרגעים הפשוטים של היומיום לבין היכולת ליצור משהו ייחודי, שוב ושוב, בכל צבע וצורה שאבחר רוצים גם אתם לגלות את החותמת האישית שלכם? אתם מוזמנים לפנות אליי, לקבוע זמן ולהגיע לסטודיו להתנסות יצירתית ומרגשת. מחכה לכם ימית - אושי - סטודיו לטיפול ריגשי

הלגו, אחד החומרים המוכרים ביותר מעולם הילדות, נכנס בעשורים האחרונים גם לחדרי הטיפול באומנות — לא רק כמשחק, אלא ככלי טיפולי עשיר, מאפשר ומעמיק.לכאורה, מדובר בצעצוע פשוט: קוביות צבעוניות שניתן להרכיב ולפרק.אבל בעיני מטפל באומנות, הלגו הוא שפה של מבנה ורגש, מטאפורה חיה לתהליך טיפולי. הלגו כשפה טיפולית בטיפול באומנות אנו מתייחסים לחומר ככלי לביטוי עצמי.הלגו, כחומר מובנה ומוגדר, מייצר חוויה שונה מיצירה בצבע, חימר או קולאז'.הוא דורש תכנון, מבנה, החלטה – ובו זמנית מאפשר ביטוי חופשי, ניסוי וטעייה.היכולת להרכיב ולפרק מאפשרת למטופל לחוות שליטה, אחריות ובחירה – חוויות שלעתים חסרות בחייו הרגשיים. לילדים, הלגו מספק תחושת ביטחון: הגבולות ברורים, החוקים פשוטים, וכל טעות ניתנת לתיקון.לנוער, הוא מאפשר להביע קונפליקט פנימי – בין הצורך בעצמאות ובשליטה לבין הרצון בביטוי חופשי ובלגן.ולמבוגרים, הלגו מהווה חזרה למרחב המשחק – מרחב שבו מותר לגעת בילד הפנימי, לשחק, וליצור מבלי שיפוט. עבודה עם לגו כחומר בטיפול באומנות הלגו כמטאפורה לטיפול בנייה בלגו מדמה את התהליך הטיפולי עצמו:אנחנו מתחילים מאוסף של חלקים – רגשות, חוויות, זיכרונות – ומנסים להרכיב מהם מבנה שלם, יציב, שניתן לחיות בתוכו.בדרך יש פירוקים, תסכולים, תיקונים, ופריצות דרך קטנות – בדיוק כמו בתהליך רגשי.היכולת לפרק ולבנות מחדש משקפת את התקווה לשינוי, את האמונה שאפשר לשוב ולעצב את העולם הפנימי שלנו. דוגמה מהחדר הטיפולי במפגש עם ילד בן 8 שחווה קשיי ויסות ותסכולים רבים, ביקשתי ממנו לבחור מה ירצה לבנות.הוא החל לבנות מגדל גבוה, צבעוני ומרשים, אך בכל פעם שנפל חלק – הוא התפרץ בכעס ודרש שאעזור לו “לתקן מיד”.בהמשך, הצעתי לו לבנות יחד מגדל חדש – לא מושלם, אלא כזה שמותר לו להיות קצת עקום.הוא הסכים, ובמהלך העבודה שיתף בתחושה ש“בבית גם אם אני שובר משהו – צועקים עליי”. דרך המשחק נפתחה שיחה רגשית על פחד מטעויות, על צורך בשליטה ועל הקושי לאבד.בסוף המפגש הוא אמר: “המגדל שלנו יצא יותר יפה מהראשון, אפילו שהוא נפל קצת.”אותו רגע סימל עבורו – ועבור התהליך כולו – את היכולת לראות את הנפילה כחלק מהבנייה . לגו במפגש הדיאדי בעבודה עם הורה וילד, הלגו הופך לכלי תקשורתי רב-עוצמה.הבניית מגדל או עיר משותפת הופכת לתרגיל באמון, שיתוף, קבלת החלטות ויכולת לוותר.דרך הבנייה מתגלים דפוסי קשר: מי מוביל? מי נענה? איך מגיבים כשהמגדל קורס?החוויה המשותפת מאפשרת להורה לחוות את ילדו אחרת – לשחק, להקשיב, וליצור יחד. שילוב לגו באומנות חופשית הלגו משתלב היטב גם בעבודה אמנותית רחבה:ניתן לשלב אותו בציור, צילום או מיצב.ליצור סביבו סיפור או דמות.לתעד את תהליך הבנייה ולדבר על השינוי בין הגרסאות.כך הלגו הופך מגבולות נוקשים למצע פתוח לחקירה – בדיוק כמו התהליך הרגשי עצמו. עבודה עם לגו בחדר הטיפול באומנות לסיכום לגו הוא לא רק משחק של ילדים – הוא שפה טיפולית המאפשרת להביע רגש, לבנות גבולות, ולחוות תיקון. הוא מזמין יצירתיות, מווסת תסכול, ומאפשר חוויה של שליטה ובחירה. בעולם שבו רבים מתקשים לבטא מילים, הלגו מציע דרך פשוטה אך עמוקה – לדבר דרך הידיים, ולבנות מחדש את העולם הפנימי. בסטודיו אושי לטיפול רגשי באומנות אנו משלבים לגו כחלק מתהליך היצירה וההבעה עם ילדים, נוער ומבוגרים.העבודה עם הלגו מאפשרת מרחב בטוח לגעת ברגש, לשחק, ולבנות את עצמנו – לבנה אחר לבנה.

גיל הגן – שלב רגיש במיוחד בגילאי 3–6 הילד בונה את תחושת הביטחון הראשונית שלו בעולם. הוא זקוק לנוכחות קבועה של הוריו, לשגרה יציבה ולתחושה שמישהו שומר עליו. יציאתו של אחד ההורים למלחמה מטלטלת את העולם המוכר – ויוצרת חוויה של חוסר ודאות וחרדה. אבא יצא למלחמה אילו רגשות עשויים להופיע אצל הילד? חרדת פרידה  – חשש שההורה לא יחזור. בלבול ודאגה  – שאלות חוזרות: "איפה אבא?" "מתי אמא תחזור?". געגוע עמוק  – רצון מתמיד בקרבה ודאגה להורה הרחוק. ביטויים התנהגותיים שכדאי לשים לב אליהם חזרה להרגלים ישנים (כמו מציצת אצבע או הרטבה). בכי תכוף או התקפי זעם. קשיי שינה, פחדים חדשים. משחקים או ציורים עם מוטיבים מלחמתיים – דרך לעבד את החוויה. ילדים מציירים מלחמה טנקים וטליים . ההשפעה על המשפחה כולה הורה שנשאר בבית מתמודד גם עם דאגה לבן/בת הזוג וגם עם עומס רגשי של הילד. השגרה משתבשת, והמתח הכללי בבית משפיע ישירות על תחושת הביטחון של הילד. דרכי התמודדות שיכולות לעזור שיח מותאם גיל  – משפטים קצרים וברורים, בלי פרטים מיותרים או מפחידים. שמירה על שגרה יומיומית  – קימה, גן, ארוחות ושעת שינה קבועה. קשר מתמשך עם ההורה הרחוק  – שיחות וידאו, ציורים שהילד שולח. מעורבות הגן  – שיתוף הצוות החינוכי כדי לספק תמיכה נוספת. כיצד טיפול באומנות מסייע במצבים כאלה? טיפול באומנות מעניק לילדים שפה אחרת  – לא מילולית – לבטא את רגשותיהם. ערוצים מרכזיים בטיפול: ציור וצביעה  – מאפשרים להביע פחדים, געגוע ותחושת חוסר שליטה. עבודה עם חימר וחומרים תלת-ממדיים  – מאפשרת לפרוק כעס או מתח דרך פעילות חושית, ולחוות יצירה מוחשית ומעצימה. טיפול בארגז החול (Sandplay Therapy)  – הילד בוחר דמויות קטנות וממקם אותן בארגז חול. דרך בניית סצנות, הוא יוצר "סיפור פנימי" שבו אפשר לבטא חסר, פחד או געגוע. המגע עם החול עצמו מרגיע ומספק תחושת קרקוע. בניית הסצנות מאפשרת לילד לחוות שליטה על מציאות סימבולית, בתקופה שבה המציאות עצמה אינה בשליטתו. חיילים מפלסטיק משחקים מלחמה בחול סיכום ילדים בגיל הגן מושפעים מאוד מהיעדרות הורה בשל מלחמה. עם זאת, כאשר נותנים להם מקום לבטא את רגשותיהם, שומרים על שגרה ומאפשרים להם ליצור – הם מצליחים לעבור את התקופה בצורה בטוחה וחזקה יותר. טיפול באומנות ובארגז החול מספק לילד ערוץ בטוח ומכיל, שבו ניתן לתת לרגשות צורה, צבע ומשמעות. אם אתם מזהים שהילד שלכם מתקשה במיוחד – טיפול באומנות יכול לפתוח עבורו דרך פשוטה, טבעית ומרפאת לביטוי רגשות ולעיבוד חוויות. צרו איתי קשר לשיחה ראשונית ובדקו כיצד היצירה והמשחק יכולים לעזור לילד שלכם למצוא ביטחון מחודש בתקופה מאתגרת זו.

לפעמים כל מה שצריך זה שמש, כמה עלים, ודף אחד מצופה בקסם כחול – כדי להזכיר לנו את היופי והעדינות שבפרטים הקטנים, ובכלל – בחיים. ההדפס הכחול-לבן הזה, שנקרא ציאנוטייפ (Cyanotype) , הפך בשנים האחרונות לאחד הכלים האהובים עליי – גם כיוצרת, וגם כמטפלת רגשית באמנות.זו טכניקה פשוטה, נגישה, מרהיבה ביופייה – ובעיקר כזו שמאפשרת ריפוי דרך מגע באור. מה זה בעצם ציאנוטייפ? ציאנוטייפ היא טכניקת הדפסה צילומית מהמאה ה־19.מדובר בתגובה כימית בין שתי תרכובות (שניתן לרכוש באתרים כמו AliExpress ) – החושפת את הדימוי בשמש ויוצרת צבע כחול עמוק ומרשים. הטכניקה לא רעילה, מתאימה לעבודה עם ילדים ומבוגרים, ומאפשרת ליצור דימויים מחפצים מהטבע, צילומים, תבלינים, נגטיבים ועוד. איך יוצרים הדפס ציאנוטייפ? חומרים נדרשים: נייר עמיד למים (כמו נייר אקוורל, נייר למדפסת 80 גרם, או נייר בעבודת יד) תמיסת ציאנוטייפ מוכנה או נייר מצופה מראש (נמכרים באינטרנט) מברשת רכה / ספוג לוח עבודה / זכוכית שטוחה או שקף (למשל ממסגרת תמונה פשוטה מאיקאה או מקסטוק) חפצים שטוחים החוסמים אור – עלים, פרחים, תבלינים, נגטיבים, שקפים עם תמונות שמש ☀ תהליך העבודה בצנואנטייפ שלבי העבודה: מריחה  – מורחים את התמיסה בעדינות על הנייר בתאורה חלשה ולא ישירה (חדר מוצל או בערב). ייבוש  – מייבשים את הדף במקום חשוך (אני משתמשת בשקית נייר אטומה לאור) עד שהברק נעלם. הנחה  – מניחים את החפצים לבחירה על הדף (למשל: פרחי גבס על דף מודפס, או תבלינים על נייר ממוחזר). חשיפה לשמש  – מניחים את העבודה בשמש ישירה כ־10–15 דקות. האזורים החשופים מתכהים, והאזורים המוצלים נשארים בהירים. שטיפה  – שוטפים את הדף במים. לקבלת גוון כחול כהה ועשיר יותר, ניתן להוסיף מעט מי חמצן (ניתנים לרכישה בכל בית מרקחת). ייבוש סופי  – תולים את העבודה לייבוש מלא. איך אפשר לשלב את הציאנוטייפ בטיפול? ✔ עם ילדים ובני נוער  – בוחרים יחד חפצים שיש להם משמעות רגשית (רגשות, זיכרונות, דימויים מהבית), ויוצרים הדפס אישי.✔ בטיפול דיאדי אם–ילד  – כל אחד יוצר דימוי, ולאחר מכן יוצרים דימוי משותף. מתאפשר שיח על הבדלים, חפיפה, קשר.✔ בטיפול בטראומה גופנית או נפשית  – שימוש בטקסטים רפואיים בשילוב צמחים מייצר מרחב סמלי לעיבוד.✔ לעבודה עם מבוגרים  – שילוב תבלינים מהמטבח האישי, תמונות מהעבר, או אלמנטים של שפה יוצרים תחושת שורש ושייכות. טיפים קטנים שעושים הבדל גדול אפשר להכין נגטיבים דיגיטליים  ולשלב צילומים אישיים (שימושי בעבודה ביוגרפית). מתאים מאוד גם ל סדנאות קבוצתיות , ימי גיבוש או סדנאות טיפוליות. השמש היא לא רק מקור אור – אלא חלק מהתהליך. החשיפה הפיזית והרגשית  היא חלק מהקסם. ניתן לבצע חשיפה כפולה  – להדפיס דימוי אחד, למרוח שוב, ולהדפיס דימוי נוסף. (אבל על זה – בבלוג נפרד!) הדפס ציאנוטייפ על נירות שונים לסיכום הציאנוטייפ הוא לא רק טכניקת הדפס – הוא תהליך של גילוי. דרך האור והחומר, המטופל (או היוצר) נפגש עם חלקים רכים, מוצלים, ולפעמים גם כאלה שקשה להאיר במילים. ההפתעה שבגילוי, התחושה ש"קרה פה משהו", היא מה שהופך את זה לכלי טיפולי כל כך עוצמתי. רוצה להתנסות? 🌀 את חומרי הציאנוטייפ ניתן לרכוש באתרים כמו AliExpress  – אפילו בכמות קטנה ל־20 הדפסים.🌀 כל מה שצריך זה דף טוב, מברשת, קצת שמש – והרבה סקרנות.🌀 אפשר גם להגיע לסדנה חווייתית ומרפאת בסטודיו שלי "אושי"  – בקריית מוצקין, בני עי"ש או אצלכם. אני מנחה סדנאות מותאמות לילדים, קבוצות, צוותים טיפוליים ומטופלים. באהבה, ימית אושינסקי מטפלת באמנות, יוצרת, ומנחת סדנאות: סטודיו אושי  – סטודיו לטיפול רגשי הדפס דומם

מה בין תבלין מהמטבח לתהליך רגשי עמוק? הדפס שמש מכורכום הוא תהליך יצירה טבעי, עדין ואיטי, שמייצר חוויה חושית של חיבור לטבע, של התבוננות ושל שינוי. מדובר בטכניקה אמנותית שיכולה להפוך לכלי טיפולי משמעותי – במיוחד כשעובדים עם ילדים, בני נוער או מבוגרים בעבודה רגשית, יצירתית או התפתחותית. מהו הדפס שמש? הדפס שמש (Anthotype) היא שיטה בה יוצרים דימוי באמצעות חשיפה לאור השמש, על בסיס חומר צמחי טבעי הרגיש לאור. במקרה זה, אנחנו משתמשים בכורכום – תבלין עז צבע המגיב היטב לשמש. שלבי העבודה: הכנת הצבע מערבבים כורכום טחון עם מים חמים או אלכוהול. מתקבלת תמיסה בצבע צהוב-זהוב חזק. צביעת הדף מורחים את התערובת על נייר עבה (רצוי נייר כותנה או אקוורל), ומניחים לייבוש מוחלט במקום מוצל. סידור הדימוי מניחים עלים, צמחים, תחרה, גזירים או חפצים – כל דבר שייצור צל ויחסום את אור השמש. חשיפה לשמש מניחים את הדף תחת זכוכית בשמש ישירה לכמה שעות עד ימים – בהתאם לעוצמת השמש.השמש "תדפיס" את הצללים, על ידי דהייה של הצבע החשוף. גילוי ההדפס מסירים את הצמחים וחושפים את הדימוי. לעיתים ניתן לשטוף קלות את הדף להעצמת הקונטרסט, אך יש לזכור שהצבע לא עמיד לאורך זמן – חלק מהקסם טמון בכך. אך ניתן לאוסיף סודה לשתיה כדי לחזק את הדימוי ולשמור אליו לאורך יותר זמן וקבלת צבע בורדו קהה למה דווקא כורכום? הכורכום הוא חומר שצבעו חזק אך אינו קבוע. הוא מאפשר יצירה חיה, שמתחילה בצבע בוהק ודוהה בהדרגה – תהליך שמזמין התבוננות על שינוי, התפוגגות וזמניות.הוא גם נגיש, טבעי, לא רעיל, ומזמן חיבור לעולם התחושתי (ריח, צבע, מרקם). ומה זה אומר בשדה הטיפולי? הדפס השמש הוא לא רק טכניקה – אלא חוויה. הוא מפגיש את המשתתף עם תכנים כמו שליטה, שחרור, תקווה, סבלנות, והבנה שדברים משתנים. הנה כמה כיוונים טיפוליים שאפשר לעבוד דרכם: 🌿 עבודה עם פרידה והתפוגגות הדפס שלא מחזיק לנצח, שמתפוגג עם הזמן, מזמין שיח רגשי על שינויים, זיכרונות, על דברים שלא נשארים – אבל השאירו חותם. אפשר להשתמש בזה ככלי לעיבוד אובדן, מעבר, שינוי או פרידה. 🌱 בחירה מול אי-ודאות המטופל בוחר את הצמחים או הדימויים שיניח, אך אין לו שליטה מלאה על התוצאה. כך נוצר מרחב לדבר על תהליכים שלא תלויים בנו, על הפתעות, על קבלה של מה שמופיע. 🌞 חשיפה ועצירה השמש מדפיסה – אבל דווקא מה שלא נחשף, נשמר. אפשר לשאול: מה אני בוחר להסתיר? מה נשאר כשהאור פוגש אותי? זו דרך לדבר על גבולות, אינטימיות, חשיפה רגשית. 🌀 שהייה וסבלנות העבודה לא מיידית. המטופל לומד להמתין, להתבונן, לחכות. בתוך תרבות של תוצאה מיידית – יש ערך עמוק ליכולת לשהות בתהליך בלי לדעת בדיוק מה יצא. למי זה מתאים? ילדים ונוער – כחוויה תחושתית, מווסתת, עם מקום לדמיון ולביטוי לא מילולי. מבוגרים – ככלי לעיבוד רגשי, במיוחד בנושאי שינויים, אובדן, זיכרון או שליטה. סדנאות קבוצתיות – ליצירת חיבור, שיח על תהליך אישי, ובנייה של זהות דרך סמלים. לסיכום הדפס שמש מכורכום הוא כלי פשוט אך עמוק. הוא מאפשר יצירה בלי הרבה חומרים, אבל עם הרבה משמעות. הוא מחבר לטבע, לזמן, לרגש, ופותח מרחב לעבודה פנימית – גם בטיפול וגם ביצירה אישית. הדפס כורכום בחשיפה לשמש הדפס הכרכום באמבט המים לאחר החשיפה לשמש הדפס הכורכום לאחר יבוש לפעמים כל מה שצריך זה דף, שמש וכמה עלים – כדי להתחבר למה שבפנים, למה שחולף – ולמה שנשאר גם כשהוא דוהה. 🌞 מוזמנים להתנסות בעצמכם הטכניקה הזו, שמזמינה חיבור לטבע ולרגש, היא חלק בלתי נפרד מהסדנאות הייחודיות שאנחנו מציעות. בסדנאות תוכלו להתנסות בהדפס שמש מכורכום, ללמוד את שלבי התהליך, ולגלות כיצד חומרים פשוטים יכולים להוליד חוויה משמעותית, רגשית ומעוררת השראה. ✨ הסדנאות מתאימות למטפלים באמנות, אנשי טיפול, מנחים, הורים וכל מי שרוצה להעמיק בתהליך אישי דרך יצירה טבעית ועדינה. בואו לגלות מה קורה כשנותנים לשמש להדפיס, ללב לדבר – ולזמן לעשות את שלו. 📩 פרטים הרשמה באתר בדף הסדנאות